פרדוקס הידע

#1 פיתוח יצירתיות בארגונים

פרדוקס הידע: ככל שאנחנו יודעים יותר כך אנחנו פתוחים פחות לשינויים

יצירתיות – המילה הזו שכל-כך קשה להגדיר אותה באופן חד משמעי, עברה גלגולים רבים בעשורים האחרונים. מ"יד אלוהים" שנוגעת במובחרים, היא הפכה לכלי – מיומנות שאפשר להקנות,
וממיומנות רכה, נלווית, כזו שנחמד שיהיה, היא הפכה למיומנות ראשית – מיומנות כוח.

היצירתיות מתברגת בלב רשימת עשרת הכישורים החיוניים ביותר לעובדים בעולם העבודה החדש, לפי הפורום הכלכלי העולמי, ונוגעת גם בעוד כישורים ברשימה כמו פתרון בעיות מורכבות וחשיבה ביקורתית.

לצד היצירתיות, ארגונים בעולם החדש זקוקים למומחים –
לאנשים בעלי ידע מקצועי רב ומתחדש, שהופכים את הארגון למוביל בתחומו.
אבל מה קורה כששני הכישורים החשובים האלה מתנגשים? נוצר פרדוקס.

מהו פרדוקס הידע?

כמי שמנחה סדנאות לפיתוח יצירתיות אני נתקלת שוב ושוב בתופעה מעניינת:
לפעמים, דווקא אלה שנחשבים למומחים בתחומם, הם אלה שהכי מתקשים לחשוב מחוץ לקופסה.
זהו פרדוקס הידע שמאתגר את התפיסה המקובלת שידע רב הוא זה שמוביל ישירות לחדשנות.

מחקר חשוב בנושא, שנערך על ידי אריק דיין ב-2010, תומך ברעיון של פרדוקס הידע.
דיין מצא כי מומחים נוטים לפתח 'התבצרות קוגניטיבית' –
דפוסי חשיבה נוקשים שמקשים עליהם לחשוב בצורה גמישה ויצירתית.
לפי המחקר – מומחים נוטים לפתח תבניות מנטליות מורכבות בתחום התמחותם.
התבניות מאפשרות להם לפתור בעיות מוכרות במהירות וביעילות,
עם זאת, אותן תבניות עלולות להגביל את יכולתם להתמודד עם בעיות חדשות ולחשוב מחוץ לקופסה.
ממצאים אלה מדגישים את החשיבות של שמירה על איזון בין פיתוח מומחיות לבין טיפוח גמישות מחשבתית בארגונים.

אחד השקפים הראשונים במצגת שמלווה את הסדנה שלי הוא שקף הסוס.
והמטרה שלי היא לגרום לא.נשים להסיר את סכי-העיניים ולבחון את המערכת בדרך חדשה.

הסיבות לפרדוקס הידע

פרדוקס הידע מתבטא בכך שככל שאנו צוברים יותר ידע בתחום מסוים, כך אנו עלולים להיות פחות גמישים במחשבה ופחות פתוחים לרעיונות חדשים.

הסיבות העיקריות לכך הן:

• דפוסי חשיבה קבועים: כשאנחנו מומחים בתחום, אנחנו מפתחים דרכי חשיבה מסוימות שעובדות עבורנו. זה נהדר לפתרון בעיות מוכרות, אבל יכול להגביל אותנו כשאנחנו נתקלים באתגרים חדשים.
• עומס קוגניטיבי: המוח שלנו עמוס בכל כך הרבה מידע, שלפעמים קשה לו לפנות מקום לרעיונות חדשים. כמו מחשב עם הרבה קבצים פתוחים – הוא עלול להיות איטי יותר בפתיחת תוכנות חדשות.
• המקום היודע: לפעמים, כשאנחנו בטוחים מאוד בידע שלנו, אנחנו פתוחים פחות לרעיונות חדשים או לביקורת. הביטחון הזה יכול להוביל ל"עיוורון" כלפי אפשרויות חדשות.
  כשאנחנו בטוחים בניסיוננו ובעמדותינו אנחנו נמצאים ב"מקום היודע" במקום ב"מקום הלומד" ומתחילים לדבר בסימני קריאה ולחשוב שכל הפתרונות בידינו, במקום לשאול שאלות פתוחות ולהקשיב בדרך אפקטיבית לדעות ורעיונות חדשים.

מה אני עושה בסדנאות לפיתוח יצירתיות כדי להתמודד עם הפרדוקס?

קודם כל מפריעה….

הרעיון בפרדוקס הוא שככל שאנחנו יותר מתרגלים למשהו כך הוא פחות מגרה את החשיבה.
ואז, רק אם "מפריעים" לתבניות החשיבה – נולדים רעיונות חדשים.
ההפרעה מאלצת אותנו לבצע הקשרים חדשים כדי שנוכל להבין את הסיטואציה החדשה שנוצרה.

אני "מפריעה" לתבניות החשיבה כשאני מעודדת את המשתתפים בסדנה להעלות רעיונות בלי המסננים הרגילים שלנו כמו "זה בלתי אפשרי", "זה מגוחך", "זו תשובה לא נכונה", כי ככה בדיוק הורסים רעיונות יצירתיים…

אני מציעה גם לכם להכניס "הפרעות" לחיי היומיום:
לנסוע לעבודה בדרך אחרת, להקשיב בדרך לתחנת רדיו שונה, לנסות מאכל חדש, לקרוא ספר מז'אנר לא מוכר.
ההפרעות האלה הן בעלות פוטנציאל ליצירת נתיבי חשיבה חדשים ורעיונות לא רגילים.

תוך כדי הפרעה אני גם משחקת 😊

כמשחקולוגית, אני משתמשת במשחוק לא רק ככלי לשיפור המעורבות או להפיכת תוכן למהנה יותר.
בהקשר של פיתוח היצירתיות והתמודדות עם פרדוקס הידע,
משחוק מספק מרחב בטוח שמעודד חשיבה פתוחה ויצירתית.

כשאני ממשחקת את הלמידה אני יוצרת מרחב מוגן לטעויות, וכך אני מאפשרת לאנשים לקחת סיכונים ולהתנסות ברעיונות חדשים ללא חשש מתוצאות שליליות בעולם האמיתי.
כשאנחנו מרגישים בטוחים לטעות, אנחנו יותר סקרנים ופתוחים לחקור אפשרויות חדשות, ולצאת מאזור הנוחות של הידע הקיים.

בנוסף, המשחק מייצר סביבה שבה כולם שווים ללא קשר לתפקיד ולוותק, זה מאפשר חיבורים חדשים וזרימה של רעיונות מכל הדרגים.
שיתופי הפעולה שנוצרים תוך כדי למידה ממושחקת מאפשרים ללמוד מאנשים עם רקע שונה וידע שונה, ובכך פותחים פתח בשריון המומחיות. 

המשחק גם מאמן את המוח לחשוב בדרכים לא שגרתיות, לקבל רעיונות הסותרים את הידוע והמוכר, ליצור הקשרים חדשים ולהתבונן בעולם מזוויות חדשות.
בין השאר, יצירתיות היא יצירת הקשרים חדשים בין רעיונות.

מה אפשר לעשות בארגון כדי להתמודד עם הפרדוקס?

בסופו של דבר, ההתמודדות עם פרדוקס הידע היא על מציאת האיזון הנכון.
אנחנו רוצים להמשיך ללמוד ולהתפתח, אבל גם לשמור על גמישות מחשבתית ופתיחות לרעיונות חדשים.

איך עושים את זה?

• יוצרים צוותים מגוונים ומשלבים אנשים מתחומים שונים בפרויקטים
• מייצרים פלטפורמות לשיתוף רעיונות
• מעשירים עובדים ומנהלים בסדנאות, הרצאות ופעילויות שלא קשורות ישירות לתחום הידע שלהם
• יוצרים מנגנון של מנטורינג הפוך – בו נוצרת הזדמנות לעובדים ותיקים ללמוד מעובדים חדשים
• וכמובן – ממשיכים לשחק – משלבים כלים שוברי שגרה בתוך השגרה עצמה

יצירתיות היא מיומנות שניתן לפתח. ככל שתתרגלו 'לצאת מהקופסה',
כך תמצאו את עצמכם יותר ויותר יצירתיים בכל תחומי החיים.
אז תמשיכו, כמובן, ללמוד ולהתמקצע ולהפוך למומחים בתחומכם,
ובמקביל – תמשיכו לשחק אותה, ואל תשכחו להפריע לעצמכם לפעמים ולצאת מאזור הנוחות של המוכר והידוע.

מעניין אתכם לשמוע עוד על סדנאות לפיתוח יצירתיות? דברו אתי